הקודם
20. השתדל להתייחס לאחרים כפי שהיית רוצה שהם יתייחסו אליך.
זאת הגרסה החיובית של ״כלל הזהב”.
אל תתפלא אם נראה שמישהו מתרעם על כך שאומרים לו ״תהיה טוב”. אבל ייתכן שזוהי לא תרעומת על עצם הרעיון של ״להיות טוב”: ייתכן שהיא נובעת מכך שהאדם למעשה לא מבין מה זה אומר.
אפשר להיכנס להרבה מאוד דעות סותרות ובלבולים לגבי השאלה מהי ״התנהגות טובה”. ייתכן שהאדם מעולם לא תפס – אפילו אם המורה שלו תפס – למה הוא קיבל את הציון שהוא קיבל על ״התנהגות”. ייתכן אפילו שהוא קיבל או אימץ לעצמו נתונים כוזבים בנוגע לכך: ״ילדים צריכים להיראות ולא להישמע”, ״להיות טוב זה אומר להיות לא פעיל”.
עם זאת, ישנה דרך להבהיר את כל זה באופן משביע רצון בהחלט.
בכל הזמנים וברוב המקומות, המין האנושי העריץ וכיבד ערכים מסוימים. ערכים אלה נקראים המידות הטובות.1 ייחסו אותן לחכמים, לצדיקים, לקדושים ולאלים. הן אלה שהבדילו בין אדם ברברי לבין בן-תרבות, שהבדילו בין תוהו ובוהו לבין חברה הוגנת.
אין שום צורך הכרחי בצו אלוהי או בחיפוש מייגע בספרים עבי הכרס של הפילוסופים כדי לגלות מהו ״טוב”. האדם יכול לגלות את זה בעצמו.
כמעט כל אדם יכול למצוא את התשובה.
אם מישהו היה מברר לעצמו איך הוא היה רוצה שאחרים יתייחסו אליו, הוא היה מפתח את המידות הטובות של האדם. פשוט חשוב איך היית רוצה שאנשים יתייחסו אליך.
ראשית, ייתכן שתרצה שיתנהגו אליך במידת הצדק: לא היית רוצה שאנשים יפיצו עליך שקרים או יגַנו אותך בחומרה או באופן כוזב. נכון?
קרוב לוודאי שתרצה שידידיך ושותפיך יהיו נאמנים: לא היית רוצה שהם יבגדו בך.
היית יכול לרצות שיתייחסו אליך ברוח ספורטיבית, שלא יונו אותך או יוליכו אותך שולל.
היית רוצה שאנשים יהיו הוגנים איתך בעסקים. היית רוצה שהם יהיו ישרים כלפיך ולא ירמו אותך. נכון?
אולי תרצה שיתייחסו אליך בטוב-לב ולא באכזריות.
ייתכן שתרצה שאנשים יתחשבו בזכויותיך וברגשותיך.
כשאתה מדוכדך, אולי תרצה שאחרים ינהגו כלפיך בחמלה.
במקום שיתפרצו עליך, היית רוצה, קרוב לוודאי, שאחרים יפגינו שליטה עצמית. נכון?
אם היו בך פגמים או חסרונות כלשהם, אם שגית, ייתכן שתרצה שאנשים יהיו סובלניים, לא ביקורתיים.
במקום להתרכז במתיחת ביקורת ובענישה, היית מעדיף שאנשים יהיו סלחניים. נכון?
אולי תרצה שאנשים יהיו נדיבים כלפיך, לא צרי-עין או קמצנים.
ייתכן ששאיפתך תהיה שאנשים יאמינו בך, ולא יטילו בך ספק כל הזמן.
קרוב לוודאי שתעדיף שייתנו לך כבוד, לא שיעליבו אותך.
ייתכן שתרצה שאחרים יהיו מנומסים אליך וגם יתייחסו אליך בהוקרה. נכון?
אולי תרצה שאנשים יעריצו אותך.
לאחר שעשית למענם משהו, ייתכן שתרצה שהם יעריכו אותך. נכון?
קרוב לוודאי תרצה שאחרים יהיו ידידותיים כלפיך.
יהיו כמה שאולי תרצה מהם אהבה.
ומעל לכול, לא היית רוצה שהאנשים האלה רק יעמידו פנים בקשר לדברים האלה, היית רוצה שהם יהיו די אמיתיים בהתייחסות שלהם, ושיפעלו מתוך שלמות אישית.
ייתכן שהיית יכול לחשוב על דברים נוספים. וכלולים בספר זה כללי התנהגות. אבל היית מסכם את הנקודות שלעיל בתור המידות הטובות.
אין צורך לאמץ יותר מדי את הדמיון כדי להבין שאם אדם היה זוכה, באופן קבוע, ליחס כזה מצד האחרים סביבו, חייו היו מתנהלים ברמה נעימה. ספק אם הוא היה מפתח שנאה כלפי אלה שמתנהגים אליו בצורה הזאת.
עכשיו, ישנה תופעה 2 מעניינת שפועלת ביחסי אנוש. כשאדם אחד צועק על אדם אחר, מתעורר אצל האחר דחף לצעוק בחזרה. אדם זוכה ליחס שדומה במידה רבה לאופן שבו הוא מתייחס אל אחרים: האדם למעשה משמש דוגמה לאופן שבו צריך להתייחס אליו. א׳ מתייחס בנבזות ל-ב’, לכן ב’ מתייחס בנבזות ל-א’. א’ ידידותי כלפי ב’, לכן ב’ ידידותי כלפי א’. אני בטוח שראית את התופעה הזאת שוב ושוב בפעולה. זיו שונא את כל הנשים, לכן נשים נוטות לשנוא את זיו. אורן מתנהג בקשיחות עם כולם, לכן אחרים נוטים להתנהג בקשיחות עם אורן – ואם הם לא מעזים לעשות את זה בגלוי, הם עשויים לטפח דחף נסתר להתנהג בקשיחות רבה מאוד עם אורן, אם תינתן להם אי פעם ההזדמנות.
בעולם הדמיוני של הסיפורת ושל סרטי הקולנוע, אפשר לראות רשעים מנומסים עם כנופיות יעילות בצורה שלא תיאמן, וגיבורים בודדים שהם ממש גסי-רוח.3 החיים הם לא באמת כאלה: רשעים אמיתיים הם בדרך כלל אנשים די גסים, ועושי-דברם גסים אפילו יותר; נפוליאון והיטלר נבגדו על ימין ועל שמאל על-ידי האנשים שלהם. גיבורים אמיתיים הם האנשים שמדברים בקול הרגוע ביותר שאי פעם שמעת, והם מתנהגים בנימוס רב לחבריהם.
כשמתמזל מזלו של אדם לפגוש את הגברים והנשים שנמצאים בצמרת המקצועות שלהם ולדבר איתם, הוא נדהם לגלות לעתים קרובות שהם למעשה האנשים הנחמדים ביותר שהוא אי פעם פגש. זאת אחת הסיבות לכך שהם בצמרת: הם משתדלים, ברובם, להתייחס יפה לאחרים. והסובבים אותם מגיבים לכך ונוטים להתייחס אליהם יפה ואפילו סולחים להם על מגרעותיהם הספורות.
בסדר: אדם יכול למצוא בעצמו מהן המידות הטובות בכך שיראה איך הוא עצמו היה רוצה שיתייחסו אליו. ומזה, אני חושב שתסכים, אפשר לפתור כל בלבול בקשר לטיבה האמיתי של ״התנהגות טובה”. זה רחוק מאוד מלהיות לא-פעיל, לשבת בשקט בחיבוק ידיים ולא לומר דבר. ״להיות טוב” יכול להיות כוח פעיל מאוד ורב-עוצמה.
אין הרבה הנאה ברצינות קודרת ומאופקת. כשבעבר היו כאלה שיצרו את הרושם, שכדי לנהוג לפי המידות הטובות אדם נדרש לנהל אורח חיים זועף וקודר, הם נטו לרמוז שכל ההנאה באה מתוך רשעות: אין דבר שהוא לא נכון יותר מזה. שמחה והנאה לא נובעות מחוסר מוסריות! להפך! שמחה והנאה מתעוררות רק בלבבות ישרים: האנשים הלא מוסריים מנהלים חיים טרגיים בצורה מדהימה, חיים מלאי סבל וכאב. למידות הטובות של האדם יש קשר קלוש לקדְרוּת. הן הפנים השמֵחות של החיים עצמם.
מה לדעתך יקרה אם אדם ינסה להתנהג אל הסובבים אותו מתוך מידת
הצדק,
נאמנות,
רוח ספורטיבית,
הגינות,
יושר,
טוב-לב,
התחשבות,
חמלה,
שליטה עצמית,
סובלנות,
סלחנות,
נדיבות,
אמון,
כבוד,
נימוס,
הוקרה,
הערצה,
ידידות,
אהבה,
והיה עושה את זה מתוך שלמות אישית?
ייתכן שזה ייקח זמן-מה, אבל האם אתה לא חושב שרבים אחרים יתחילו לאחר מכן לנסות להתייחס אליו באותו האופן?
אפילו אם ניקח בחשבון את המעידות המקריות – החדשות שמבהילות את האדם כמעט עד איבוד עשתונותיו, הפורץ שהאדם חייב להלום בראשו, המשוגע שנוהג לאט בנתיב המהיר כשאתה מאחר לעבודה – זה צריך להיות די ברור שאדם יעלה את עצמו למישור חדש של יחסי אנוש. פוטנציאל ההישרדות שלו יעלה במידה ניכרת. וללא ספק חייו יהיו מאושרים יותר.
אדם יכול להשפיע על התנהגותם של אחרים סביבו. אם הוא עדיין לא הגיע לכך, זה יכול להיות הרבה יותר קל אם הוא רק יבחר מידה טובה אחת ליום ויתמחה בה במשך אותו יום. כשהוא יעשה את זה, הן יהפכו בסופו של דבר לחלק ממנו.
חוץ מהתועלת האישית, אדם יכול לקחת חלק, ולא משנה עד כמה קטן, בפתיחת עידן חדש ליחסי אנוש.
חלוק הנחל, שמושלך אל האגם, יכול ליצור גלים עד לגדה המרוחקת ביותר.
הדרך אל האושר
נעשית הרבה יותר ברורה
כאשר מקיימים את הכלל,
״השתדל להתייחס לאחרים כפי
שהיית רוצה שהם יתייחסו אליך”.
