1

עבודה היא לא תמיד מהנה.

אבל יש רק מעטים שהם אומללים יותר מאלה שמנהלים אורח חיים חסר תכלית, עצל ומשועמם: ילדים פונים באומללות לאימם כשאין להם מה לעשות; רפיון רוחם של המובטלים, גם כשהם מקבלים ״קִצבת סעד״ 2או ״דמי אבטלה״, 3ידוע ברבים; האדם שיצא לגמלאות, שלא נותר לו יותר שום דבר להגשים בחיים, נפטר בגלל חוסר פעילות, כפי שמראות הסטטיסטיקות.

אפילו התייר, המתפתה להיענות להזמנה של סוכנות נסיעות לצאת לנופש, ממרר את חייו של מדריך התיירים אם הוא לא מעסיק אותו בפעילות כלשהי.

אפשר להקל על הצער עצמו פשוט על-ידי התעסקות במשהו.

המורל מרקיע שחקים באמצעות הישגים. למעשה, אפשר להוכיח שתפוקה 4היא הבסיס למורל.

אנשים לא חרוצים מפילים את עומס העבודה על הסובבים אותם. הם נוטים להיות נטל על זולתם.

קשה להסתדר עם אנשים בטלנים. חוץ מהעובדה שהם מַשרים דיכאון, הם גם יכולים להיות קצת מסוכנים.

תשובה מעשית תהיה לשכנע אנשים כאלה להחליט על פעילות כלשהי ולדאוג לכך שהם יתעסקו בה. מתברר שהתועלת שתישאר לאורך הזמן הממושך ביותר תצמח מעבודה שמובילה לתפוקה ממשית.

הדרך אל האושר היא
דרך המלך כשהיא כוללת חריצות
שמובילה לתפוקה ממשית.

1. 1. חרוץ: ניגש לעבודה או ללימודים במרץ; מבצע דברים באופן פעיל ותכליתי; ההפך מעצלן ובטלן שלא מצליח לבצע כלום.
2. 2. קצבת סעד: סחורות או כסף שמשרד ממשלתי נותן לאנשים משום שהם נזקקים או עניים.
3. 3. דמי אבטלה: התייחסות לקצבת סעד.
4. 4. תפוקה: הפעולה של השלמת ביצוע של משהו; סיום משימה, פרוייקט או יעד שהם
   שימושיים או בעלי ערך או שפשוט ראוי לעשותם או כדאי שיהיה אותם.