סוף דבר
האושר טמון בעיסוק בפעילויות כדאיוֹת. אבל יש רק אדם אחד שיוכל בוודאות לומר מה יהפוך אותו למאושר – הוא עצמו.
כללי ההתנהגות שניתנים בספר זה הם למעשה שולי הדרך: כשאדם מפר אותם, הוא כמו הנהג שסוטה לשוליים – התוצאה יכולה להיות ההרס של הרגע, של מערכות היחסים, של חיים.
רק אתה יכול לומר לאן מובילה הדרך, כי אתה קובע את יעדיך לאותה שעה, לאותה מערכת יחסים, לאותו שלב בחיים.
אדם יכול להרגיש לפעמים כמו עלה נידף שנישא לאורך רחוב מלוכלך, אדם יכול להרגיש כמו גרגר חול תקוע במקום אחד. אבל אף אחד לא אמר שהחיים מתנהלים באופן מסודר ורגוע: הם לא. אדם הוא לא עלה מיובש וגם לא גרגר חול: אדם יכול, במידה זאת או אחרת, לשרטט לעצמו מפת דרכים וללכת לפיה.
אדם יכול להרגיש שהמצב עכשיו הוא כזה שכבר מאוחר מדי לעשות משהו, שהדרך מאחוריו כל-כך משובשת עד שאין שום סיכוי להתוות דרך עתידית שתהיה שונה במשהו: תמיד ישנה נקודה בדרך שבה אדם יכול להתוות לו דרך חדשה. ולנסות ללכת בה. לא קיים אדם שלא יכול ליצור התחלה חדשה.
אפשר לומר בלי כל חשש מסתירות, שאחרים עשויים ללעוג לאדם ולבקש בדרכים שונות לדחוק אותו אל קצה הגבול, לפתות אותו בדרכים שונות לנהל אורח חיים לא מוסרי: כל האנשים האלה עושים את זה כדי להשיג את יעדיהם הפרטיים, ואם אדם יקשיב להם, זה יסתיים באסון ובצער.
מובן שפה ושם יהיו לאדם כישלונות כשהוא ינסה ליישם ולגרום לאחרים ליישם את האמור בספר זה. הוא רק צריך ללמוד מזה ולהמשיך הלאה. מי אמר שאין מהמורות בדרך?
עדיין ניתן לנוע בה. אנשים יכולים למעוד: זה לא אומר שהם לא יכולים לקום שוב על הרגליים ולהמשיך ללכת.
אם אדם נזהר משולי הדרך, הוא לא יוכל לטעות הרבה. התרגשות, אושר והנאה אמיתיים נובעים מדברים אחרים, לא מחיים הרוסים.
אם תוכל להביא אחרים לצעוד בדרך, אתה תהיה חופשי מספיק לתת לעצמך הזדמנות לגלות מהו אושר אמיתי.
הדרך אל האושר היא כביש מהיר
לאלה שיודעים היכן השוליים.
אתה הנהג.
דרך צלחה.