15. מלא את התחייבויותיך.1
באופן בלתי נמנע, אדם מביא על עצמו התחייבויות במהלך חייו. זאת עובדה שאדם נולד עם התחייבויות מסוימות, ומשם והלאה הן נוטות להצטבר. זה לא רעיון חדש או מוזר שאדם חב להוריו את הבאתו לעולם ואת גידולו. לזכותם של הורים ייאמר שהם לא דוחפים את הרעיון הזה יותר מדי. אבל אף על פי כן, זאת מחויבות: אפילו הילד מרגיש אותה. במהלך חייו הוא צובר התחייבויות נוספות – כלפי אנשים אחרים, חברים, החֶברה ואפילו כלפי העולם.
כשלא מאפשרים לאדם למלא או לפרוע את התחייבויותיו, זה גורם לו נזק גדול מאוד. חלק גדול מ-״מרד הילדות״ נובע מסירובם של אחרים לקבל מתינוק או מילד או מנער את ה-”מטבעות” היחידים שיש לו, שבעזרתם הוא יכול לפרוק מעליו את ”נטל המחויבות”: חיוכיו של התינוק, מאמציו המגומגמים של הילד לעזור, עצות שהנער מעלה או רק ההשתדלות להיות בן טוב או בת טובה חולפים בדרך כלל מבלי שישימו לב אליהם ומבלי שיקבלו אותם; הם יכולים להיות מכוונים שלא כהלכה, לעתים קרובות מתוכננים שלא כהלכה; הם דועכים במהירות. כשהמאמצים האלה לא פורקים את הנטל העצום של החוב, אפשר להחליפם במנגנונים שונים או ברציונליזציה: ״אף אחד בעצם לא חייב שום דבר לאף אחד”, ”זה הגיע לי מלכתחילה”, ”לא ביקשתי להיוולד”, ”הורי או האפוטרופוסים שלי הם לא טובים”, ו-”ממילא אין טעם לחיים”, אם לציין אחדים. ועם זאת, ההתחייבויות ממשיכות להצטבר.
”נטל המחויבות” עלול להיות קשה מנשוא אם האדם לא מוצא שום דרך לפרוק אותו. זה עלול לגרום לכל מיני הפרעות בתחום האישי או החברתי. כשאי אפשר לפרוק אותו, האנשים שחייבים להם מוצאים את עצמם, לעתים קרובות בלא יודעין, כמטרות לתגובות הכי לא צפויות.
כשאדם מוצא את עצמו בדילמה של חובות והתחייבויות שהוא לא פרע, אפשר לעזור לו בכך שפשוט עוברים איתו על כל ההתחייבויות – מוסריות, חברתיות וכספיות – שהוא הביא על עצמו ולא עמד בהן, ומוצאים דרך כלשהי לפרוע את כל ההתחייבויות שהוא מרגיש שהוא עדיין חייב.
צריך לקבל את מאמציהם של ילד או של מבוגר למלא התחייבויות לא כספיות שהם מרגישים שאולי הם חייבים: צריך לעזור להם למצוא פתרון שיתקבל על דעת כל הצדדים לפירעון ההתחייבויות הכספיות.
הרתע את האדם מלצבור התחייבויות רבות יותר ממה שהוא מסוגל לפרוע או להחזיר בפועל.
הדרך אל האושר היא
מסע מפרך כשהאדם
כורע תחת נטל ההתחייבויות
שחייבים לו או שהוא
לא פרע.
- 1. התחייבויות: המצב או העובדה שמישהו חב לאחֵר עבור קבלת שירות מיוחד או טובה מיוחדת; חובה, חוזה, הבטחה או כל דרישה חברתית, מוסרית או חוקית אחרת, שמחייבת אדם לפעול בדרך מסוימת או להימנע ממנה; התחושה של להיות חייב למישהו אחר.